איכות הסביבה – זיהום

המסגרת המשפטית
המסגרת המשפטית למניעת זיהום מי הים קיימת במספר חוקים:
פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם 1980, לפיה חל איסור על כל מתקן חופי או כלי שיט להטיל שמן או מים מעורבים בשמן למים הטריטוריאליים או הפנימיים של ישראל. העובר על החוק צפוי לתביעה פלילית.
חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג – 1983, המסדיר השלכת פסולת בים.
חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח – 1988, לפיה אין להשליך מי שופכין תעשייתיים או עירוניים ללא רישיון.
חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד – 1984, האוסר השלכת פסולת בשטח ציבורי.
פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א – 1971, המסדירה את הפעלתם וניהולם של נמלי הים בישראל, כולל אופן הטיפול בחומרים מסוכנים בשטחי הנמלים.

אמנות אזוריות ובינלאומיות
ישראל הינה חברה פעילה ב"תוכנית הפעולה לים התיכון" (MAP) של האו"מ, המהווה מסגרת חשובה לפעילות אזורית של שימור הסביבה ולשיתוף פעולה בשמירה על הים התיכון. ישראל אישררה את אמנת ברצלונה לשמירת הים התיכון מזיהום ואת נספחיו. ישראל גם אישררה את האמנה למניעת זיהום מכלי שיט (1973), הפרוטוקול משנת 1978 ונספחים 1, 2, 3 של האמנה. נכון לעכשיו נעשים מאמצים לאשרר גם את נספחים 4 ו-5, את האמנה לאחריות ושיתוף פעולה נגד זיהומי נפט (OPRC) משנת 1990, וכן את ההסכמים הבינלאומיים לפיצויים במקרים של תאונות רחבות היקף – האמנה לאחריות אזרחית ואמנת (קרן) IOPCF.